עקב: “בעקבות”, “כתוצאה מ”, “מפני ש”. אם ישראל ישמעו אל ההוראות שה׳ נתן באמצעות משה, הם ייהנו מברית ה׳ ומחסדו. ישראל יזכו לברכה ויתרבו בארץ וה׳ יגרש מפניהם את הכנענים. ה׳ מצווה להשמיד כליל את הכנענים ואת אליליהם; ואם לא, הם יהיו מוקש לישראל (דברים ז:יב–כו).

פרשת ואתחנן חותמת את הנאום הראשון של משה בספר דברים. משה מזכיר לעם ישראל שהוא לא יעבור את הירדן הארץ המובטחת, למרות תחנוניו (דברים ג:כג–כט); והוא גם מזהיר את ישראל לשמור את החוקים והמשפטים שהוא עתיד ללמד את העם. באופן מיוחד, משה מזהיר את העם מפני עבודה זרה (דברים ד:א–מ).

בפרשת דברים אנחנו מגיעים אל הספר האחרון שבחמישה חומשי התורה. בספר דברים נמצאים דברי תוכחה, עידוד והדרכה נלהבת של משה לעם ישראל (דברים א–ל), ה׳ נותן למשה שירה נבואית מיוחדת שתשמש להעיד נגד עם ישראל בעתיד (דברים לא–לב), משה מברך את ישראל בברכותיו האחרונות (דברים לג), וכן גם מתוארת מיתתו של משה בפרשיה שחותמת את התורה (דברים לד).

״וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם… וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים, וְאַתֶּם תִּהְיוּ־לִי לְעָם״
 (ויקרא כו:יא–יב)

זהו יסוד הברית. ה׳ רוצה לשכון בתוך עמו — באותה הדרך שהתהלך עם האדם הראשון בגן עדן (בראשית ג:ח).

בפרשות ויקהל–פקודי אנחנו רואים התקדמות לקראת המטרה הזו. כבוד ה׳ ממלא את המשכן. יש כאן שיקום חלקי של שכינת ה׳, בדומה לנוכחותו של ה׳ בגן עדן.

בפרשת יתרו מתכנס עם ישראל לראשונה כעם אחד מסביב להר סיני. משה רבינו בוודאי זוכר את המעמד הראשון שבו פגש את ה׳ במקום הזה ממש—בהתגלות באש מתוך הסנה הבוער (שמות ג:יב).

בשלח” – כשפרעה לבסוף שלח את בני ישראל ממצרים, ה׳, בדמות מלאך האלוהים, הוביל ושמר עליהם באמצעות עמוד הענן ביום ועמוד האש בלילה (שמות יג, כא–כב). פרעה רדף אחר ישראל עם כל צבאו, אבל ה׳ בעצמו נלחם עבור ישראל. ה׳ פתח להם דרך בתוך הים, בעוד שצבא מצרים טבע במים (שמות יד).

מהו מבדיל בין ישראל למצרים?

בפרשת בא פוגש משה את פרעה בפעם האחרונה. משה מזהיר את פרעה שה׳ עומד להכות כל בכור בארץ מצרים, אבל לישראל מובטחת שמירה מיוחדת:
“וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ… לְמַעַן תֵּדְעוּן אֲשֶׁר יַפְלֶה ה׳ בֵּין מִצְרַיִם וּבֵין יִשְׂרָאֵל” (שמות יא, ז).

אם כן, ה׳ עצמו הוא זה שעושה את ההבדלה. אך כיצד הוא עושה זאת?