פרשה מ׳ — פרשת ואתחנן
פרשת ואתחנן חותמת את הנאום הראשון של משה בספר דברים. משה מזכיר לעם ישראל שהוא לא יעבור את הירדן הארץ המובטחת, למרות תחנוניו (דברים ג:כג–כט); והוא גם מזהיר את ישראל לשמור את החוקים והמשפטים שהוא עתיד ללמד את העם. באופן מיוחד, משה מזהיר את העם מפני עבודה זרה (דברים ד:א–מ).
פרשת דברים
בפרשת דברים אנחנו מגיעים אל הספר האחרון שבחמישה חומשי התורה. בספר דברים נמצאים דברי תוכחה, עידוד והדרכה נלהבת של משה לעם ישראל (דברים א–ל), ה׳ נותן למשה שירה נבואית מיוחדת שתשמש להעיד נגד עם ישראל בעתיד (דברים לא–לב), משה מברך את ישראל בברכותיו האחרונות (דברים לג), וכן גם מתוארת מיתתו של משה בפרשיה שחותמת את התורה (דברים לד).
ויקהל–פקודי
״וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם… וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים, וְאַתֶּם תִּהְיוּ־לִי לְעָם״
(ויקרא כו:יא–יב)
זהו יסוד הברית. ה׳ רוצה לשכון בתוך עמו — באותה הדרך שהתהלך עם האדם הראשון בגן עדן (בראשית ג:ח).
בפרשות ויקהל–פקודי אנחנו רואים התקדמות לקראת המטרה הזו. כבוד ה׳ ממלא את המשכן. יש כאן שיקום חלקי של שכינת ה׳, בדומה לנוכחותו של ה׳ בגן עדן.
פרשת בא
מהו מבדיל בין ישראל למצרים?
בפרשת בא פוגש משה את פרעה בפעם האחרונה. משה מזהיר את פרעה שה׳ עומד להכות כל בכור בארץ מצרים, אבל לישראל מובטחת שמירה מיוחדת:
“וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ… לְמַעַן תֵּדְעוּן אֲשֶׁר יַפְלֶה ה׳ בֵּין מִצְרַיִם וּבֵין יִשְׂרָאֵל” (שמות יא, ז).
אם כן, ה׳ עצמו הוא זה שעושה את ההבדלה. אך כיצד הוא עושה זאת?